ספיגה טבעית של השפה האנגלית

איך ילדים באמת רוכשים שפה? הם פותחים לה את הדלת ומזמינים אותה להיכנס

מתוך הסדרה: אבני היסוד של הביתה

כתבה 1 מתוך 10

לילדים יש יכולת טבעית – כמעט פלאית – לספוג את העולם שסביבם. דרך העיניים, האוזניים, הגוף כולו – הם קולטים תדרים, מחוות, לחנים של שפה. עוד לפני שהם מבינים מילים, הם מרגישים את הצליל, הקצב, את הכוונה שמאחורי המילים. זו לא למידה שמתבססת על הסברים, דפי עבודה או תרגום. זו ספיגה חיה של שפה, שנובעת מהמפגש שבין השפה לבין הילד עצמו – כשהשפה פוגשת גוף בתנועה, לב פתוח ודמיון עשיר.

אם נעצור רגע וניזכר, נגלה עד כמה פשוט וטבעי היה תהליך רכישת השפה הראשונה אצל הילדים שלנו: המילה הראשונה שאמרו, המשפט הראשון שחיברו, השיר ששרו מהגן – לא הגיע מתוך שיעור, אלא מתוך החיים עצמם. הם שמעו, חיקו, שיחקו, חיברו בין רגש למילה. וכך, צעד אחר צעד – הם ספגו את השפה באופן טבעי.

כי שפה, בראש ובראשונה, היא חוויה חושית־רגשית. היא תנועה. היא קצב. היא קול. והילדים שלנו – בדיוק כמו שאנחנו היינו – לומדים שפה דרך הקשבה, חיקוי ומשחק. כאשר יש סביבם סביבה תומכת, חמה, עשירה בקשר אנושי – האנגלית לא נלמדת. היא נטמעת. נכנסת פנימה, מתיישבת לאט לאט, וצומחת מבפנים.

איך נראה מפגש עם אנגלית טבעית בהַבַּיְתָה?

ב־הַבַּיְתָה, הילדים פוגשים את השפה האנגלית מתוך חוויה חיה – כזו שנובעת מהעולם הפנימי שלהם, מתוך הדמיון, הרגש והיופי שממלאים אותם.

האנגלית לא נלמדת כשפה זרה, אלא נטווית בתוך הסיפור, התנועה, הקול והמשחק. המפגש עם השפה מתרחש מתוך השתתפות פעילה – לא מתוך דרישה חיצונית, אלא מתוך חיבור, חיקוי, וסקרנות טבעית.

אנחנו שרים, מספרים, יוצרים מרחב חי ונושם – והילדים נכנסים אליו בקצב האישי שלהם. כך, השפה נטמעת לאט־לאט: בגוף, בדמיון, בלב.

צידה לדרך – איך מזמינים את האנגלית הַבַּיְתָה?

אם תרצו להתחיל לשלב אנגלית בבית – בחרו דרך אחת פשוטה וקבועה: שיר אהוב, סיפור קצר באנגלית, או פינה משפחתית קטנה שבה מדברים באנגלית. הקסם קורה דווקא במעט. גם כמה דקות ביום – כשהן עקביות ונעשות באהבה – יכולות להיות מתנה גדולה.