באיזה גיל כדאי להתחיל?

מתי ואיך נכון לחשוף את הילדים לשפה האנגלית

שאלת הגיל חוזרת כמעט בכל שיחה עם הורים:

מתי נכון להתחיל ללמד ילדים שפה זרה?

האם כדאי כבר בגן? או שעדיף לחכות עד שבשפת האם הם ממש “עומדים יציב”?

מול השאלה הזו עומדות שתי גישות מרכזיות – כמעט הפוכות זו מזו.

הגישה הראשונה אומרת לחכות:

לתת לשפת האם להתבסס היטב – ורק בגיל מאוחר יותר (7–9) להתחיל להכניס שפה חדשה, כדי לא לבלבל את הילד או לפגוע בתהליך טבעי ועדין של רכישת שפה.

הגישה ההפוכה מעודדת להקדים:

שכדאי לחשוף את הילדים לשפה השנייה כמה שיותר מוקדם – כבר מגיל 0.

לשלב אותה בחיי היומיום, לדבר אליהם באנגלית מההתחלה, ולנצל את הפתיחות המופלאה שיש בגיל הרך כדי “להכניס את השפה פנימה”.

אז באיזו דרך לבחור? ב־הביתה בחרנו בדרך האמצע.

מצד אחד – יש לילדים יכולת מופלאה לספוג את העולם שסביבם: כוח חיקוי, פתיחות, דמיון וסקרנות.

מצד שני – חשוב מאוד לשמור על תהליך רכישת שפת האם, ולא להעמיס עליהם שפה חדשה בדרך שעלולה ליצור בלבול או ניכור.

לכן אנחנו לא “מלמדים” את האנגלית – אנחנו פוגשים בה.

הילדים נחשפים לשפה המדוברת בגילאי 2–8, בתוך מרחב רך, שמח ומלא חיים: שירים, סיפורים, דקלומים, משחק, תנועה וסיטואציות מהחיים. בלי תרגום. בלי כללים. בלי דקדוק. במקום זאת – חוויה. חוויה של שפה חיה, שנטמעת בגוף ובקשר.

צידה לדרך

אם אתם שואלים את עצמכם מתי להתחיל – התשובה אולי לא תלויה בגיל, אלא באיך. כשהמפגש עם השפה קורה בתוך מרחב בטוח, טבעי ונעים – אפשר לפתוח את הדלת גם בגיל צעיר מאוד. וכשהוא נעשה בגובה העיניים, בקצב רגשי שמתאים לילד – השפה פשוט מחלחלת פנימה, כמו מים באדמה. בשקט. בפשטות. ובשמחה.

ואולי הכי חשוב לזכור:

אין באמת דרך אחת נכונה.

כל ילד והקצב שלו, הצרכים שלו, והמפגש המדויק שמתאים רק לו.